כשהיא
עשתה
את הצעד הנורא
לתוך קיר של המוות
וצעקתי אל תמותי
נתתי לה פקודה לא למות.
כמו גנרל במבוך ראיתי את האמבולנס לוקח
אותה
כגוף
לתוך חדר קר בבית החולים.
היא הייתה מתה בשבילי.
היא עשתה את הצעד האגואיסטי ביותר בשבילי
היא נטשה אותי
הפחד היה שאני אמות
ביחד עם אימא
וכל הסיפור יגמר
לא יכולתי להרגיש את הסבל שלה
זה לא עניין אותי
ראיתי רק את עצמי
מרוסק
קראו לה המשוגעת מחולון
אמרו לי לעזוב את הבית
כי זו טראומה
ומאז אני פוסט טראומטי
מפחד
ממיטות שלוקחות גופות לתוך
קיר של זיכרון מת
ידעתי שהיא מתה
והאחים שלי לא היו שם
ואבא רק הזמין אמבולנס אבל היה נוכח
הוא היה בחוץ לארץ
לקחו את הגוף שלה
במיטה
לתוך קומה בבית החולים
ואותי השאירו לטיפול
של שלוש שיחות
וזהו
לך תתמודד
מאז היא מתה
וחיה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה